מאז ימי קדם זה כבר ידוע כי צמחים מסוימים מקנים יתרונות רפואיים מעבר להספקת חומרי תזונה. גילוי תרופות מודרני נסמך במידה ניכרת על תרכובות טבעיות קיימות, והמנגנונים המעורבים בסינתזה הטבעית של אלה הם במקרים רבים יעילים באופן משמעותי משניתן להגיע עם תרכובות סינתטיות, כנראה עקב פעילות סינרגית של מספר חומרים פעילים. חקר תופעה זו נמצא בבסיסה של פעילות מדעית עדכנית ורב בו הנסתר על הגלוי.

​

בצמח הקנאביס זוהו שלוש קבוצות כימיות עיקריות של חומרים: טרפנואידים, פלבנואידים וקנאבינואידים. הקנאבינואידים העיקריים הם החומר הפסיכו-אקטיבי THC ושני החומרים CBN, CBD. לקנאבינואידים אלה ישנה גם גרסה 'חומצית' שנמצאת בעיקר בתפרחות החיות והמיובשות, ובתהליך חימום הם הופכים לחומר הפעיל. הקנאביס הרפואי משמש לטיפול בתחום רחב של תחלואים: משכך כאבים, מונע בחילות ומגביר תיאבון ולכן נפוץ בשימוש בקרב חולי סרטן העוברים טיפולים כימותרפיים. בשל השפעותיו המרגיעות יש לקנאביס שימושים בתחומי רפואת הנפש.

​

משרד הבריאות הכין טבלת ריכוזים מותרת למוצרי קנאביס, מסוג 'תפרחת קנאביס', שכוללת ריכוזי שלושת החומרים הפעילים: THC, CBD ו- CBN עבור תשע סוגי מוצרים. הצורך באמצעי נוח ומהיר למציאת הריכוזים הנ"ל, לפחות בטווחים המוגדרים בטבלה, בתנאי השטח, הוא צורך חיוני בעיקר ברמת המגדל והמעבד של חומרי הגלם.

​

במצב הנוכחי המגדלים משתמשים בניסיון שלהם באמצעות בדיקה חזותית של התפרחות להערכת מידת הבשלת הצמח והתאמתו לטבלת המוצרים. האינפורמציה החזותית מתבססת על שילוב של מידע ספקטרלי בתחום הנראה עם מידע מבני של התפרחת. ברור שדרך זו אינה מדויקת ואינה הדירה. המוצר הסופי חייב לציין את הריכוזים של החומרים הפעילים שנקבעים באמצעות מדידת HPLC לכל אצווה (?). תהליך יקר, מסורבל והרסני לדגם הנבדק